כמו רעם ביום בהיר, זה היכה בי פתאום. גברים, ככל שינסו, יתאמצו, גם אם הכוונות שלהם יהיו כנות ואמיתיות, הם פשוט לא יצליחו להכניס אותו, את הכלי הקצת גדול מדי, למקום צר ודחוס. למדיח.
תמיד, אבל תמיד, חלק מהכלים שבאחריותם יישארו בחוץ. אחותי, אל תלחמי בזה. גם אני בחרתי להניף דגל לבן. נכנעתי וזה סופי. גברים אינם מסוגלים לסדר את הכלים במדיח. הם פשוט חסרים את הכישורים הבסיסיים לכך. לא משנה מה גודלו של המדיח וגם אם נשאר שם מקום שיכול להכיל ברווחה עוד סיר-לחץ. תמיד יישאר מספר לא מבוטל של כלים בכיור, תוהים בינם לבין עצמם מדוע לא נבחרו. האם הם לא די מלוכלכים? כל מה שהם חלמו עליו זאת מקלחת ריחנית וחמה, במה הם פשעו?!
מסדר צבאי
אם חושבים על זה, ההסבר לתופעה דווקא פשוט. תחשבו רגע על ארון הבגדים שלכן. מסודר, נכון? ברורררר. לכל אחת מאיתנו יש את הסדר שלה: צבע, בגדים לעבודה, בגדים ליום, בגדים לערב, בגדים לסופ"ש, בגדים סקסיים במיוחד. כמו חיילים במסדר הם עומדים מחכים לפקודה. לכך מצטרפת התופעה המדהימה שכמה שלא נרכוש בגדים חדשים, ואנחנו קונות ה-ר-ב-ה, איכשהו ארון הבגדים מכפיל את נפחו לרגל המאורע, ותמיד ימצא לבגדים החדשים מקום. שלא לדבר על התופעה המדהימה עוד יותר, בה למרות הכמויות האדירות, תמיד נמצא את עצמנו מתלוננות שאין לנו מה ללבוש.
אתן איתי? עכשיו בואו נעבור ברשותכן, בצעד אמיץ, לעולם אפל ששום יד אישה לא ביקרה בו; ארונו של הגברבר המצוי. אינכן טועות, הבגדים אומנם מקופלים אבל ללא שום סדר וארגון, הכול דחוס ומקומט, ובגד שלא מצליח למצוא את מקומו בארון, ימצא בית חם על המיטה, במקרה הטוב, או על הכורסא בסלון במקרה הפחות טוב.
סדר פנימי
האם נשים הן בעלות יכולת בסיסית לסדר וארגון או שפשוט אכפת לנו יותר, ובלגן בעיניים עושה לנו בלגן בראש? פזלי רגע ימינה אל השולחן של הקולגה בעבודה, מבולגן, נכון? ערמות של ניירת מכסות את השולחן. את לא היית מסוגלות לעבוד בבלגן כזה. הרי הדבר הראשון שעשית שהגעת לעבודה בבוקר הוא סדר, כדי שתוכלי להתחיל לעבוד.
עכשיו, לאחר שהבנו כיצד פועל הגברבר המצוי, אין זה מפתיע לגלות שכאשר הגבר העומד מול האתגר האינטלקטואלי המסובך ביותר - כאשר הוא אמור לסדר את הפאזל בחזרה בקופסה, את ערמות הניירת שארגרו לו על השולחן או את הכלים במדיח, הדבר גדול עליו בכמה מידות. זה לא שהוא לא רוצה, הוא פשוט לא יכול.
הדפסה
הוסף תגובה