דיאטה קלאב

חנה ירדה 36 ק"ג ושרון 27, במשפחה עוד שני בנים האחד ירד  25 ק"ג והשני למעלה מ 50 ק"ג. הבנים פצחו בהרזיה בהשראת אמם ואחותם (אב המשפחה הוא הרזה היחיד). "שקלתי 105 ק"ג הייתה לי סוכרת שטופלה בתרופות ובשלב מסוים הכדורים כבר לא יכלו כנגד הסוכרת. הרופא אמר לי שאצטרך להזריק אינסולין. אז החלטתי שאני מנסה לעזור לעצמי. ממש ממול למרפאת הרופא, היה שלט שהודיע על שיטת הרזיה וקבוצת תמיכה, אמרתי שאני אנסה" אומרת חנה, שהחליטה לעזור לעצמה לפני שלוש שנים ומאז שומרת על המשקל. אחר כך הצטרפה גם שרון הבת והבנים הושפעו לטובה, אחד מהם שהה בחו"ל ובהשפעת ממשפחתו ועזרתו של חבר ישראלי, חזר לארץ רזה אחרי שמשקלו הגיע ל 130 ק"ג.  
חנה "מאז שרזיתי יש לי איכות חיים, אני יודעת מה זה להיכנס לחנות ולקנות בגדים, מה זה ליהנות מאוכל ולא לבלוע בלי אבחנה. מותר לנו במסגרת התוכנית, ליהנות פעם בשבוע ממנה מותרת. אנו למדים לבחור את המנה היטב.  הפכנו לאניני טעם".

שרון:
" אני הייתי בדיאטות מגיל 12, רזיתי אצל מירי בלקין ובשומרי משקל כ 10 ק"ג, ורק אחר כך הצטרפתי לאימא. הראש שלי לא השתנה, בראש נשארתי שמנה. יש כמובן נטייה ליפול, בעיקר מחוץ לבית, באירועים, במקום העבודה. אבל זה שנופלים זה לא אומר שנגמר, פשוט נערכים טוב יותר לפעם הבאה. אני למשל, תמיד אוכלת לפני שאני יוצאת מהבית, באירועים אני רק  שותה ולא אוכלת. לעתים אני מרימה טלפון ומבררת מה יגישו, כדי לתכנן לעצמי את התפריט. בכל אופן תמיד מגיעים מוכנים, אני לוקחת סנדביץ' בתיק לכל מקום, כדי שאהיה שבעה ולא אטרוף. נקודת התורפה שלי הייתה שהייתי מגיעה הביתה מיום עבודה ארוך, עייפה וחסרת כוחות והייתי צוללת לתוך המקרר, היום אני מצחצחת שיניים - דבר ראשון. במהלך ההרזיה צעדנו אימא ואני הרבה ביחד. אימא בדיוק הפסיקה לעבוד ואני לא הייתי מרוצה מהקרירה שלי (למדה תקשורת ומדעי המדינה ועבדה בעיתון יומי גדול) וחשבתי כבר לרדת מהארץ. בדיוק אז החלטנו לפתוח בית קפה, הרעיון היה שיהיה בו אוכל לאנשים ששומרים על המשקל, אבל שכולם ייהנו ממנו. התחלנו לפתח דברים דלי שומן וסוכר אבל טעימים כמו: טירמיסו, עוגת גבינה, מאפנס, כדורי שוקולד".
האם זה מפתה לאכול יותר כשמתעסקים באוכל?
"בהתחלה טעמנו הרבה, היום אנחנו מנצלים את העובדים האחרים  לטעימות".

שושנה וצבי קסלר עלו מארגנטינה לפני 17 שנה. הם היו משפחה של אנשים שמנים ורזו בשיטתו של רופא ארגנטינאי שהיה שר הבריאות דאז (לפני כשני עשורים) - דר' קורמיליוט שמו ."עלינו לארץ עם כוונה לעזור לאנשים שמנים כמו שאנו נעזרנו". שושנה, בעלה צבי ושני ילדים, רזו בתוכנית שהציעה שינוי הרגלים ואכילה נכונה ושומרים על התוצאות, שושנה ירדה 20 ק"ג בעלה צבי 30.
בשיטתם עובדים בקבוצת תמיכה, אותה מנחה מדריכה שהיא עצמה שמנה משוקמת, הקבוצה קטנה ומונה 10-15 איש ומציעה אינטימיות ושייכות (שושנה עצמה הזכירה את שיטת השיקום הרוחנית של האלכוהוליסטים האנונימיים כבסיס לשיטתם). "אצלנו זה שונה מאוכל, זה אורח חיים. אנחנו מלמדים חומר מדעי ופסיכולוגי. דינמיקה נערכת פעם בשבוע, וכוללת נ תוכנית הרזיה המותאמת לכל אדם באופן אישי ושקילה. אין מדובר בדיאטה כסח, אלא בירידה איטית והדרגתית של חצי ק"ג לשבוע. שלושים ק"ג. כשהגענו לארץ קבוצת תמיכה היה טאבו, היום כולם מבינים שזה הנכון. בכל שבוע מדברים בקבוצה על נושא אחר וכל מי שיש לו צורך לעזרה מקבל אותה מהקבוצה וממנחה".
שושנה עצמה מעידה שהייתה שמנה כל חייה, היא התחתנה שמנה, היא אהבה פחמימות למרות מוצאה הארגנטינאי, האסדו לא עשה לה את זה. כיום יש למשפחתה מאה סניפי הרזיה בכל הארץ, בתם עובדת אתם בעסק המשפחתי.