מה מעסיק אותנו מדי יום, מתחדש פעמיים בשנה, יש לו סוף עונה וזה התחיל עוד מסיפור אדם וחווה? אופנה, בגדים, לבוש. אתם יכולים לקרוא לזה באיזו צורה שתרצו. אז בואו נתחיל ממש מההתחלה.
"בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ... וביום השישי ברא את האדם... ולקח אלוהים צלם מאדם וברא את חווה... ואז חווה טעמה מעץ הדעת... ואלה עטו עצמם בעלי דפנה". כבר מהסיפור הזה נולד המושג לבוש.
אבל מאז עברו הרבה שנים... עברנו את תקופת ה"בארוק" של לואי ה-14, בגדי קטיפה ופאה לתפארת.
ואז בקפיצה מהירה הגענו למאה ה-20. תקופה צבעונית, משתנה, מגניבה, צנועה, חשופה, חצופה...
שנות ה-40 ו-50 למשל היו מלאות בשמלות מתקתקות לנשים בצבעים סולידיים, אפרסק, ורדרד. בגדים קלילים מכותנה ועליהם שזורים פרחים או צורות גיאומטריות. פפיונים בחליפות הגברים... תקופה מאוד צנועה, אבל מצד שני תקופת מרלין מונרו. שמלות מתנפנפות באוויר ומי אמר שאסור? עם הצניעות באה נגיעה קלה של מיניות והאמת הם היו זקוקים לזה.
שנות ה-60, סטייל ה"לולי פופ", שמלות וחצאיות בצבעים אחידים לרוב צבעים צהובים, ירוקים, ורודים. תקופה מתקתקה במיוחד שהשאירה חותם עד היום.
ושוב נקפץ לתקופה חדשה, שנות ה-70. שנות הרוק והמטאל בשיאן. תקופה מאוד משוחררת מכל הבחינות וכמובן גם מבחינת האופנה. הג'ינס מתפרץ בקלות ומשגע את העולם בצבע הכחול הרענן, המשופשף, מראה הרחוב הזרוק תופס מקום. חולצות עם מחשופים, חולצות רשת ושיער ארוך לגברים, ממש כמו לרוק-סטארים של התקופה. עם זאת האופנה מגיעה עם טאץ' של אתניות.
וקפיץ קפוץ בדילוג ישיר הגענו לשנות ה-80. האמת אני לא בעד התקופה. השיער של הנשים שכח מה פירוש הדבר טיפוח. זוהי למען האמת תקופה שהאופנה רוצה לשכוח ממנה ואולי אפילו להשאיר את הרושם "אייטיז הוא?"
שנות ה-90 המתקדמות... שוב רואים את הג'ינס בגזרה גבוהה, ממש מעל הפופיק... עכשיו הג'ינס מגיע בצורותיו השונות. מכנסיים קצרים, חצאיות מיני, ג'קטים. חולצות בטן נקשרות. תקופה חצופה ונועזת. סטייל אופנוענים גם הולך.
עכשיו אני מודה, אני לוקחת נשימה גדולה ומודה לאלוהים שהתקופה הזאת הגיעה. שנות האלפיים!! הללויה! מישהו דיבר על באג 2000? על סוף העולם? מבחינת האופנה, העולם מצידו חוגג!!
האמת בהתחלה ניסו ללכת על סטייל חייזרי, צבעים כסופים, בגדים שלא מדגישים במיוחד את הקימורים של הגוף, אבל ממש מיד העולם התעורר למציאות וכיום אנו יכולים בקלות למצוא בחנויות הכל מהכל. הרטרו דפק בדלת וחזרנו כמה שנים אחורה, הכרנו, אמרנו שלום והמשכנו בדרכינו. כיום, ברגע זה ממש, הסטייל שחוגג לו הוא המרוקו-אתני, עם חפיפה של שנות ה-70. בגדים קלילים וכיפיים. לרוב עשויים סאטן או כותנה. חצאיות צועניות מהלכות ברחובות בלי בושה, עם חישוקי זהב באוזניים. הזהב האמת, גם מנסה לפרוץ דרכים אבל משום מה אותי הוא לא משכנע. מה שכן, החולצות ההריוניות, הנקראות טוניקות מאוד מחמיאות לגוף, הן יפות וקלילות. ושלא נדבר על הג'ינס, הגזרה ירדה ולא מביישת אפילו את אילת. מותגים זה עוד דבר שמאוד אוהבים. אין אחד שלא יודע מה זה קרוקר, פוקס או TNT. וכמובן שלא נשכח את מותגי היוקרה שלא יביישו שום ארנק. ג'וצי, דולצ'ה, ארמאני, פראדה וזו רק רשימה חלקית של המותגים היוקרתיים והאירופאים.
אז ממה התחלנו, מעלי דפנה? האופנה התפתחה מאז או-אה כמה שהיא התפתחה. אני מאמינה שהאופנה תמשיך לגדול ואנחנו הצרכנים נמשיך לקנות ולהנות. הרי תודו, בלי אופנה אין שופינג אמיתי.
ובכלל, מי יכול להלך ברחוב עם עלי דפנה?
הוסף תגובה